האם זו אפליה שהגויים לא זכו לקבל את התורה?

טלי שואלת:

"הקב''ה נתן ליהודים זכות מיוחדת לקבל תרי''ג מצוות אשר שכרן גדול, אך לגויים נתן רק 7 מצוות כדי לזכות לחלקם בעולם הבא. אך לפי מה שהבנתי כולם חביבים בעיני הקב"ה, כי כולנו ילדיו. השאלה שלי היא, מדוע נתן לנו מעלה גבוהה יותר. האם אבא יכול לעשות אפליה בין ילדיו? תודה מראש"

* * *

שלום וברכה טלי, ותודה על שאלתך.

בראש ובראשונה חשוב להדגיש את ההבדל בין היהדות לכל שאר דתות העולם בהתייחסות לעולם הבא.

הנצרות טוענת שכל מי שלא מאמין בה דינו אחת לגיהנום נצחי, כך טוען גם האסלאם על האמונה במוחמד. דתות שקריות אלו דנות ביליוני בני אדם לאכזריות חסרת קץ בעולם הבא, המוכיחה את שקריותם.

כידוע, שתי הדתות הגדולות בעולם מבוססות על ספר התורה שלנו, על סיפור יציאת מצרים וההתגלות האלוקית שנעשתה לעיני כל ישראל בהר-סיני, ועוסקות תדירות בכתבי הקודש שלנו ונביאינו, בעוד אנו לא מתעניינים כלל בכתביהם וסיפורי דתותיהם המנסים לחקותנו חיקוי גרוע. אך הם לא למדו מאיתנו את המוסר העולמי שהנחילה התורה לאנושות.

האמת ניכרת בצדק שבה: היהדות היא הדת היחידה בעולם שמתייחסת בצדק לכל בני האדם בכדור הארץ, ומלמדת שלכל הגויים יש חלק לעולם הבא, ובלבד שיהיו טובים וצדיקים, וכגודל טובתם כך גם גודל שכרם, כי אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה (בבא קמא דף לח, ב). כל גוי יכול להיות אדם צדיק הנקרא בכינוי "חסיד אומות העולם", ויש לו חלק לעולם הבא.

כמו כן, בשונה מדתות מיסיונריות שהשתלטו על עמים אחרים בכח החרב, האמת שביהדות ניכרת בעובדה שהיא אוצר - היא אינה רודפת אחרי העמים שיאמינו בה, והזוכים בה הם רק אנשים שחיפשו אחר האמת וחשקו בה, כדברי שלמה המלך: "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת ה' ודעת אלוקים תמצא" (משלי ב, ד).

וכעת לשאלתך. זו אינה אפליה בשל ארבע סיבות עיקריות:

1. הקב"ה אינו נותן לבני אדם מתנה שאינם חפצים בה.

הבה נשאל ברצינות הראויה, אם ברגע זה יירד ה' שוב על הר-סיני כדי למסור תרי"ג מצוות לעמים, האם יחפצו במצוותיו ויודו לו עליהן? האם הנוצרים ובני אירופה ישמחו לוותר על החזיר והשרימפס והריבית ואיסורי נגיעה וראייה, ולשמור שבת מבלי לעשות בה כל מלאכה? האם המוסלמים ישמחו כעת ללכת בציצית ובתפילין, לבנות סוכות ולאכול מצות בפסח, לכבד את האשה כגופם, ולקבוע עתים קבועים ללימוד גמרא והלכות בכל יום? הרי בעבורם תהיה התורה כעונש גופני ונפשי שלא יחפצו בו.

בוויכוח הרמב"ן המפורסם עם הנוצרים, הדגיש את העובדה שהיהודים ניכרים מן הגויים בכל אורח חייהם, בלבושם, דיבורם ולימודם - כל מעשיהם מבוקר ועד לילה, בעוד עמי אירופה חיים את חייהם כ"בן בלי דת", כלומר דתותיהם אינן משנות את אורח חייהם והתנהגותם יותר מהסיני או ההודי.

הסחורה מעידה על הסוחר. דתות שקריות כמו הנצרות והאסלאם אינן דורשות שינוי משמעותי בחייהם של מאמיניהם, כי הן פונות למי שאינם באמת חפצים בו. ביליוני גויים האמינו בנצרות והאסלאם - רק מפני שלא היו חפצים בשינוי אמתי של אורח חייהם עבור ה'.

גם עצם שנאתם הבזויה של העמים הגויים לעם ישראל במשך אלפי שנים ובימינו, מוכיחה את דחייתם מן התורה והמצוות, שכן, היה עליהם להביט בהערצה רבה לעם שמקיים את תורת ה', לחפוץ בקרבתו וחוכמתו ולחקות את מוסריותו.

(צילום: shutterstock)

"ה' חוקר לב בוחן כליות" (ירמיהו יז, י). הוא יתברך יודע את לבות בני האדם, על כן אינו נגלה למי שלא חפצים בו, ואינו מצווה במצוותיו את העמים שאינם מוכנים להקריב מעצמם למען קירבתו.

מסיבה זו המתין ה' במשך יותר מאלפיים שנה מאז בריאת העולם עד שנולד העם היהודי, אשר היה מוכן וחפץ לקיים את התורה, והשיב בלשון היפה ביותר: "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" (שמות כד, ז).

2. ה' אינו חפץ להטיל על הגויים מצוות שלא יעמדו בהן.

על גבי הדברים שנאמרו, צריך להוסיף ולשאול: האם הגויים מקיימים את שבע מצוות בני נח המוטלות עליהם? האם העמים הישמעאלים נזהרים כיום שלא לשפוך דם נקי, או שמא הורגים חפים מפשע בעבור שנאה, נקמה, כיבושים ו"כבוד המשפחה"? האם הנוצרים ועמי אירופה נזהרים כיום לשמור על צניעותם, או שמא מקדמים איסורים חמורים של גילוי עריות בפרהסיה? האם האסייתים נזהרים שלא לאכול רמשים, לעבור על איסור איבר מן החי, ולעבוד פסלים ואלילים שקריים? האם מדינות בהודו ובאפריקה כבר הקימו שלטונות מוסריים כפי הנדרש מהם - לעשות צדק בין אדם לחברו, "לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדול" (דברים א, יז) - ודואגים ליתומים ואלמנות, או שמא שלטונות אלו נותנים לבעלי ממון ושררה לפגוע ולהשפיל את דלת העם?

התשובות לשאלות אלו ידועות לנו. כאשר העמים הגויים מתרשלים אפילו בשבע המצוות הבסיסיות ביותר שהוטלו עליהם, מדוע יצווה עליהם ה' עוד מאות מצוות מעשיות שלא יעמדו בהן, ועוד יענישם בעבורן?

כך גם לפני 3300 שנה, מדווחת לנו התורה על שפלותם המוסרית של העמים הקדומים, אשר היו מקריבים קרבנות אדם, הקימו מקדשי תועבה כדי לעשות בפרהסיה את המעשים החמורים והמתועבים ביותר, ונהגו ברשעות קיצונית עם החלשים.

בתורה נאמר לישראל: "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה - לא תעשו, וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה - לא תעשו..." (ויקרא פרק יח). בפרק זה מתוארים איסורי עריות חמורים בין אב לבתו, אם עם בנה, אח ואחותו, אשת איש, משכב בהמה וזכור. בסופו נאמר:
"אל תטמאו בכל אלה, כי בכל אלה נטמאו הגויים אשר אני משַׁלח מפניכם. ותיטמא הארץ ואפקוד עוונה עליה ותקיא הארץ את יושביה. ושמרתם את חוקותי ואת משפטי, ולא תעשו מכל התועבות האלה, האזרח והַגֵּר הַגָּר בתוככם. כי את כל התועבות האלה עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותיטמא הארץ".

כך התורה מדווחת על העמים בתקופת כיבוש הארץ: "שמע ישראל, אתה עובר היום את הירדן לבוא לרשת גויים גדולים ועצומים ממך... לא בצידקתך וביושר לבבך אתה בא לרשת את ארצם, כי ברישעת הגויים האלה ה' אלוקיך מורישם מפניך, ולמען הקים את הדבר אשר נשבע ה' לאבותיך" (דברים פרק ט).

מאחר שה' ראה שאינם רוצים בו ובמצוותיו, לא נתן להם את התורה, אלא השאירם עם הדרישה המינימלית לשבע מצוות בני נח, שרובן עוסקות בדינים בסיסיים שבין אדם לחברו.

עלינו לזכור שרק בזכות פרסום ספר התורה ברחבי העולם על ידי הדתות שחיקו אותה, זכו העמים להכיר במציאותו של ה' אחד, ומתוך היכרותם עם בני ישראל זכו להארה מוסרית שבכל זאת מעידה על התקדמות כלשהי - יחסית לעברם. אך הם עדיין רחוקים מרחק רב מרצון השם, ולא זכו לקיים את המוטל עליהם.

העמים נהגו מאז ומתמיד בפריצות ובשחיתות שהוכיחו כי אינם אוהבים את ה' ולא חפצים בתורתו שתגביהם. הם ויתרו על התורה על ידי המעשים שבחרו לעשות.

המדרש מתאר זאת בציור מוחשי יותר: הקב"ה נגלה לכל אחת מאומות העולם והציע להם את התורה. כל אומה העדיפה תאוות ואיסורים אחרים, בגללם לא רצתה לקבל את התורה. הנה לשון המדרש:

"כשנגלה המקום ליתן תורה לישראל, לא על ישראל בלבד הוא נגלה, אלא על כל האומות. בתחילה הלך אצל בני עשו, ואמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם: "לא תרצח", אמרו לפניו: ריבונו של עולם! כל עצמותו של אותו אביהם, רוצח הוא, שנאמר: "והידיים ידי עשו" (בראשית, תולדות כז, כב), ועל כך הבטיחו אביו, שנאמר: "ועל חרבך תחיה" (שם, מ). הלך לו אצל בני עמון ומואב, ואמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם: "לא תנאף", אמרו לפניו: ריבונו של עולם! עצמותה של ערווה להם היא, שנאמר: "ותהרין שתי בנות לוט מאביהן" (בראשית, וירא, יט, לו). הלך ומצא בני ישמעאל, אמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם "לא תגנוב", אמרו לפניו: ריבונו של עולם! כל עצמותו של אביהם, לסטים היה, שנאמר: "והוא יהיה פרא אדם" (בראשית, לך לך טז, יב). לא היתה אומה באומות שלא הלך ודיבר ודפק על פתחה אם ירצו ויקבלו את התורה, ולא קבלו, עד שקיבלוה עם ישראל".
(ספרי, פרשת "וזאת הברכה", פיסקא, שמג; וגם ילקוט שמעוני דברים - פרק לג' - רמז תתקנא')

אצייר זאת בדרך משל: תארי אב שיש לו שני בנים, האחד מתמיד בלימודיו, בעוד הבן שני בוחר לברוח לרחוב ולטייל עם עבריינים. במקרה כזה האב יוכל להציע השכלה גבוהה רק לבן הראשון, ומן הבן השני רק ידרוש להימנע מסכנות הרחוב הגרועות ביותר.

לכן העמים לא זכו בתורה, ומחוייבים רק בשבע מצוות בני נח.

עם זאת, אין פירוש הדבר שהעמים ישארו לעד במצבם.

אחרי הכל, בזכות פרסום התורה קיימת התקדמות מוסרית בעולם יחסית לעבר. רוב העמים השליכו את אמונותיהם האליליות, ומאמינות כיום בה' אחד. במדינות דמוקרטיות קיים נסיון לחוקק חוקים שעוסקים בכבוד האדם וחירותו, ולהילחם בשחיתויות. אם כי בפועל עוברים על כל האיסורים האפשריים, מכל מקום נראית התקדמות מוסרית בעולם - לפחות בשאיפות ובנסיון לקדם חקיקה מוסרית.

תהליך זה נועד לקדם את העולם לקראת גאולתו. העמים לא זכו בתורה, אך הם עוד יזכו להנות מאור התורה כאשר תגיע הגאולה לעולם. אז גם יכירו בחשיבותו של עם ישראל, וילמדו ממנו. זו תהיה תקופה של שלום ושגשוג חומרי ורוחני, שבה העמים יעבדו יחד את ה':

"אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד... ויראו גויים את שם ה' וכל מלכי הארץ את כבודך, כי בנה ה' ציון נראה בכבודו... תיכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל י-ה.... לספר בציון שם ה' ותהילתו בירושלים, בהיקבץ עמים יחדיו וממלכות לעבוד את ה'" (תהילים פרק קב).

וכך נאמר בנביא: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ונישא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים, והלכו עמים רבים ואמרו, לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. ושפט בין הגויים והוכיח לעמים רבים, ויכתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו פרק ב, ב)

מכאן שהעמים אמנם מתקדמים בצעדי צב, אך ה' לא יקפח אותם. גם הם יזכו ליטול חלק בגאולה ולהנות מפירותיה.

3. העולם בנוי כממלכה שכל אחד מרוצה מתפקידו

אלוקים ברא את העולם בצורה של דרגות, כממלכה שיש בה נתינים ושרים המשרתים את המלך בדרגות שונות, כאשר עם ישראל הם הקרובים ביותר למלכות, והעולם ניצב על כתפיהם: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ו).

אך יש צורך בכל אחת מן הדרגות בבריאה, כשם שיש צורך בכל סוגי בעלי החיים עבור ההרמוניה והיופי בטבע. צפרדע אינה אמורה להיות סוס, וסוס אינו אמור להיות צפרדע, ואין טעם שיקנאו זה בזה. המציאות תואמת את צרכיהם ותכונותיהם המיוחדות להם.

מבחינה דומה, גבר לא נועד להיות אישה, ואישה לא נועדה להיות גבר, אך יחד הם אדם אחד. טבעם הפיזי והנפשי השונים משלימים זה את זה, והם לא נועדו לעמוד בתחרות!

כך להבדיל, הגויים לא נמצאים ב"תחרות דתית" מול עם ישראל. מציאותם שונה משלנו, אך גם להם יש צורך ותפקיד בבריאה האלוקית. זו עובדה שביליוני סינים חיו אלפי שנים תוך קבלת מציאות חייהם הפשוטה, ולא דרשו יותר מכך.

דרך העולם היא, שאיכר בטבעו ותרבותו רוצה לחיות רק כאיכר, ואינו מחפש גינוני מלכות והשכלה מייגעת, אך מנגד זאת גם שר לא יוכל לסבול חיי איכר.

רצוני לומר, שהגויים לא ירגישו מקופחים בעולם הבא, מאותה סיבה שאדם קטן-מידות לא יישאר צמא אם תוגש לו כוס מים קטנה לפי צורכו. הגוי לא זכה לדרגת המצוות של היהודי, אך גם לא יחוש את הצורך בשכרה של "כוס מים גדולה" כל כך, שכן העולם הבא שיקבל יימצא תואם לחלוטין את יכולותיו ורצונותיו. אלוקים אוהב את כל בניו בדיוק לפי צרכם ויכולותם.

4. כגודל השכר - כך גם גודל האחריות.

קבלת המצוות היא אחריות גדולה מאוד, כפי שמסרו הנביאים: "כה אמר ה', אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי" (ירמיהו לג, כה).

האחריות המוטלת על כתפי עם ישראל היא אחריות שהעולם תלוי בה. איכר יכול שלא למלא את תפקידו, ויפגע בממלכה קמעה, אך שר שלא ימלא את תפקידו יפגע בממלכה כולה.

לאחר כריתת הברית, לא יכול לשוב העם מן החוזה הנצחי עם בורא עולם. שכן "חותמו של הקב"ה אמת" (שבת נה, א).

ה' מבטיח שלא ישוב בו מבריתו עם ישראל, וימשיך לקיימו בכל מצב אף כשירשיע, אך עונשו של העם יהיה תואמת את גודל אחריותו למלא את תפקידו נאמנה בעולם, אם לא בטוב אז חלילה ברע: "חי אני נאום ה' אלוקים, אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם" (יחזקאל כ, לג).

העמים הגויים לא קיבלו על עצמם אחריות גדולה כל כך, אך גם לא עונשים על המצוות. עם ישראל עתיד לזכות לתפארה גדולה עם בוא הגאולה, אך כנגד זאת יעידו אלפיים שנות גלות ורדיפות איומות שבו בעקבות ההתרשלות בקיום תפקידו.

שכרה של התורה הוא גדול ונצחי, אך גם עונשה תואם את חשיבותה. בפרשת הברכה והקללה נאמר מצד אחד גודל השפע והעושר המגיע לעם בעקבות שמירת התורה, אך מנגד זאת גודל הסבל והייסורים המגיעים לעם ישראל אם יתרשלו בקיומה.

כגודל השכר - כך גם גודל האחריות. טובת ההנאה לא מגיעה לעם ישראל בחינם, אלא תמורת מאמץ רב יותר. היהודי הצטווה לדוגמה על מצוות השבת ואיסורי מאכלות אסורות - שהגוי אינו מקיים ואינו נענש עליהם. יהודי שמחלל שבת חייב כרת וסקילה, הגוי לא.

קיים יחס זהה בין גודל השכר לבין גודל האחריות והענישה, ומכאן שיש צדק בתפקיד היהודי לעומת הגוי.

5. ה' נותן הזדמנות לגויים להכיר את תורתו ולהתגייר כפי רצונם.

חשוב להדגיש שאין מושג של "גזענות" ביהדות, מאחר שכל גוי יכול להפוך ליהודי אם ירצה בכך. אם רק יתגייר - יקבל על עצמו עול תורה ומצוות כיהודים, אז יהיה ליהודי לכל דבר וענין.

התורה אינה דוחה סינים או אפריקאים או אירופאים על סמך הגזע אליו נולדו. להיפך: התורה מצווה לאהוב גרים ושלא להפלותם לרעה: "ואהבתם את הגר" (דברים י, יט), "וגר לא תונה ולא תלחצנו" (שמות כב, כ).

(צילום: shutterstock)

בכל תפילת שמונה עשרה, כל היהודים קוראים שלוש פעמים ביום: "על הצדיקים ועל החסידים... ועל גרי הצדק ועלינו, יהמו נא רחמיך ה' אלוקינו, ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת, ושים חלקנו עמהם"

אך כיצד יכירו הגויים את התורה?

"אמר ר' אלעזר בן פדת: לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות, אלא כדי שיתווספו עליהם גרים" (פסחים פז, ב).

עם ישראל נפוץ לכל העולם, ועמו זכה העולם להיכרות עם העם הנבחר ותורתו.

אין זה צירוף מקרים שספר התורה הוא הספר הכי מודפס ומפורסם בכדור הארץ. כל מי שרק מתחיל להתעניין בנושא של דתות - נדרש בראש ובראשונה לקרוא את ספר התורה, ולהכיר דרכה את ההתגלות המקורית האמיתית לבני ישראל.

מכאן, שה' לא הפקיר את הגויים. הוא יתברך נתן לעמים שבע מצוות בני נח המקנות להם חלק בעולם הבא, אך בנוסף לכך גם הביא לפרסום תורתו בכל רחבי העולם, ובכך נתן לכל גוי שמעוניין בכך את האפשרות להכיר בתורת האמת ולבחור להתגייר.

עובדה שגויים רבים הצטרפו לעם ישראל לאורך הדורות, המפורסמת שבהן היאכמובן רות המואביה אשר צאצאה אינו אחר מאשר דוד מלך ישראל - על שמו ייקרא המשיח "משיח בן דוד". היו מגדולי תנאים ואמוראים שהיו מבני גרים. כך שהדלת תמיד פתוחה למי שחפצים ב-ה' באמת.

כל גוי אינדיבידואלי שמחפש את אלוקים וחושק בקרבתו, ללא ספק יוכל להגיע לתורתו האמתית עם שכל ישר וסיעתא דשמיא. בל נשכח שעיני ה' הרי משוטטים בכל הארץ: "ה' משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דורש את אלוקים" (תהילים יד, ב).

ואמרו חז"ל: "בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו" (מכות דף י, ב), "בא ליטמא פותחין לו, בא ליטהר מסייעים אותו" (שבת דף קד, א).

עלינו לבטוח ביד ההשגחה, אשר מכוונת את הגויים החפצים בקירבתו להשיג את אמיתתו ולהתגייר. מי שישמע סיפורי גרים מפורסמים בדורנו, יבחין פעם אחר פעם באהבת האמת שבהם, וביד ההשגחה שכיוונה אותם לתורתנו הקדושה ב"צירופי מקרים" רבים מספור.

לכל אורך הדורות, הדלת לעם ישראל היתה פתוחה למי שחפץ בה.

כך שה' לא הפלה את העמים לרעה, כי נתן להם מצוות רק כפי רצונם וכוחם (רצונם - כי לא נתן להם מצוות שאינם חפצים בהם; וכוחם - כי נתן להם רק שבע מצוות בני נח שבכוחם לקיים), אך גם לא הפלה גויים אינדיבידואלים שחפצים בו - כי נתן להם פתח להתגייר ולהצטרף לעם הנצח.